למה אין לנו אינטרנט מוגן בבית?

עובדה ראשונה: רוב ההורים בציבור הדתי לאומי הם אנשים משכילים, אינטליגנטיים ומוּדַעִים. הם אוהבים מאוד את ילדיהם, משקיעים בחינוכם, ויעשו הכול כדי להגן עליהם מכל מה שעלול לפגוע בהם.

עובדה שניה: ברוב הבתים בציבור הדתי-לאומי האינטרנט המשפחתי הוא ללא כל הגנה. כך גם הטלפונים החכמים ושאר האמצעים (אייפוד, אייפד וכדו') המצויים ביד הילדים לפעמים כבר מגיל היסודי.

איך שתי העובדות האלו מסתדרות ביחד? שאלה מצוינת. יצאנו לרחוב וליקטנו כמה תשובות מעניינות של הורים.

"כי אנחנו מאמינים בחינוך וצריך להרגיל ילדים להתמודדות"

–ברור. אך התמודדות תהיה גם אחרי שתותקן תוכנת ההגנה. היא פשוט תהיה קצת יותר הוגנת ושפויה. במצב הנוכחי ילד/ה או נער/ה נחשף גם בעל כורחו לתכנים פסולים ומזיקים בלי שיהיה לו סיכוי להגן על עצמו.

הילדים שלי צדיקים ותמימים ולא מתעניינים בדברים האלו..." – לא צריך להיות 'רשע' כדי להתעניין בזה. מספיק להיות ילד בריא וסקרן. מה גם שכשאין שום הגנה, גם בגלישה שגרתית בפורטל חדשות נתקלים בדברים מאוד בעיתיים גם ללא כל כוונות זדון.

"כי אם הם לא יראו את זה בבית הם יראו את זה במקום אחר" – מי שילך הלאה עם הטיעון הזה יוכל להצדיק להכניס הביתה את כל חוליי העולם. אדרבה, אם העולם נגוע ומזוהם צריך שיהיה לפחות מקום אחד יהיה בטוח ונקי, אי של שפיות שייתן לילד כוח וחוזק להתמודד עם מה שבחוץ. אם המלחמה רודפת אותו גם אל תוך חדרו הפרטי, מה הסיכוי שלו להחזיק מעמד?

"כי לא היה לי זמן לסדר את זה" – כלל בחיים: לְמַה שחשוב מוצאים זמן. כשיש כאב מציק בשיניים מסדרים באופן מיידי תור דחוף, גם אם זה כרוך במאמץ או דחיה של דברים אחרים. כשיש סתימה בכיור ומתחילה הצפה, על המקום מזמינים אינסטלטור מיומן שיבוא ויושיע. איך ייתכן שכשמדובר בנושא קריטי לחינוך הילדים ובריאותם הנפשית אין זמן לשיחת טלפון אחת?

"כי זה עולה כסף" – ברוכים הבאים לעולם! מה לעשות אבל ביקום שלנו כל דבר בעל ערך עולה כסף. אנחנו משלמים על דלק, מים וחשמל, כמו גם על בילויים ופינוקים. רק אוויר זה בחינם. מי שבכל זאת לא מוכן להוציא גרוש יוכל להוריד תוכנת הגנה חינמית (חלשה יותר) מהרשת. אך מי שמשקיע אלפי שקלים בשנה בתשלום למוסדות חינוך איכותיים כדי שילדיו יקבלו את החינוך הטוב ביותר, יהיה מוזר אם יחסוך עלות של רבע קופסת קורנפלקס על מנת שכל הבניין החינוכי המפואר לא ייחרב בכמה רגעים מול המסך.

"כי הילדים של היום ממילא יודעים לעקוף את כל החסימות" – לא נכון. לא כל ילד הוא האקר מחשבים, ורובם של בני הנוער אינם עסוקים באובססיביות בניסיון לפרוץ ולנטרל את החסימות. תוכנות ההגנה הולכות ומשתכללות כל הזמן, והן מצליחות להגן מהרבה מהדברים שאפשר להיתקל בהם בגלישה אקראית. נכון שמי שיתעקש מאוד יצליח למצוא סדקים, אך זה לא פוטר אותנו מהחובה לעזור לכל השאר.

"התוכנות האלו בכל מקרה לא שוות שום דבר" – שוב לא נכון. בשנים האחרונות יש התקדמות אדירה בתחום והישגים מרשימים. נכון שעדיין זה לא מוצר מושלם, בדיוק כמו בכל תחום אחר בחיים. גם עם חגורות בטיחות יש אנשים שנהרגים בכביש, אך רק טיפש ירשה לעצמו לוותר עליהן.

"תוכנות ההגנה עלולות להפריע לי בגלישה ובחיפוש אחרי דברים שאני צריך לעבודה" – התוכנות בנויות כדי לנטרל תכנים פסולים ולא אתרים מקצועיים, כלכליים ועסקיים. אם יש בעיה נקודתית אפשר יהיה לפתור אותה בפניה אל הספק. בכל אופן גם אם זה יקרה לפעמים, האם כדי להגן על הילדים שלנו מדברים איומים לא שווה לנו לשלם מחיר של חוסר נוחות זמנית?

לא במקום החינוך
דרך אגב, כשאנחנו מדברים על הגנה אין הכוונה רק כנגד פורנוגרפיה, סמים והימורים, אלא גם אל מול תופעות הנפוצות אצל ילדים 'רגילים' כמו חרמות, השפלות וקבוצות שנאה בפייסבוק. לשם כך קיימים תוספי הגנה (כמו סייפבוק של רימון ועוד) ואמצעים אחרים. כדאי לדעת שגם אם במחשב הנייח בבית מותקנת הגנה טובה, המחשב הנייד הגולש על רשת אלחוטית (Wi-Fi) חשוף להכול בעודו יושב על הרשת של השכן... שלא לדבר על עולם הסמארטפונים שרובם פרוצים לגמרי ותוכנות החסימה הרגילות אינן רלוונטיות עבורם (עדיין אפשר להשתמש ב'שומר מסך' של שורש והאפליקצייה החדשה Netspark mobile).

כמובן שמי שיחשוב שבזה שהתקין תוכנת הגנה יצא ידי חובה - טעות בידו. ברור שאין תחליף לחינוך, להסברה ולשיח פתוח עם הילדים. זה הלב ולשם אנחנו מכוונים כל הזמן. אבל חינוך אינו במקום חגורת בטיחות ברכב, מעקה סביב בור פתוח ברחוב או סורגים בחלון הקומה השמינית. הם חיוניים כדי לעזור להציל חיים. האם הנפש והנשמה של ילדינו (ושלנו...) יקרות לנו פחות מאשר הגוף שלהם?

המאמר יתפרסם בעלון 'שבת בשבתו'